כשהייתי בת 16 ביקשתי מההורים שיחתמו לי על אישור לקעקוע. במקום להתנגד בחריפות הם הציעו פשרה נהדרת - תתאפקי עד גיל 18 ואנחנו נשלם. והצליח להם!
את הקעקוע הראשון הענקתי כמתנה לעצמי לפני קורס קצינות עם מחשבה ברורה לגבי המיקום -
איפה שאפשר להסתיר, כדי שלא יפריע לי להיות חשובה מתישהו... גם את השני מיקמתי עם המחשבה הזו ואז עצרתי לכמה שנים. בינתיים הבנתי שאני חשובה בהמון מובנים אחרים
וגם שאני נהנית לקשט את עצמי בקעקועים עם משמעות עבורי.
ככל שנכנסתי יותר אל עולם הסטיילינג, במיוחד בימים נטולי גלאם של איסופים או צילומי שטח,
הרגשתי שהקעקועים מאפשרים לי להרגיש שאני מצליחה להעביר אותי.
הרבה זמן רציתי לקעקע משהו שיתחבר למקצוע שבחרתי;
אל אהבתי לטקסטיל, לאופנה, לאנשים ובמיוחד לחיבור המיוחד ביניהם. לא קולב.
לא נעל.
לא תיק.
זה הרבה יותר מזה!
הרעיון בא לי כהפתעה מרגשת.
זה הרי הדבר הראשון שאני בודקת בכל בגד! כי יש לזה משמעות!
רציתי עוד כמה משמחים אז עשיתי על הדרך עוד 2 אצל נועה המוכשרת
Commentaires