לשאלה "ואם אין לנו אותו טעם?" יש לי כמה תשובות, כי זה הרי קצת יותר מורכב מלאהוב את אותם צבעים..🙃
קודם כל, יש המון סגנונות שאני אוהבת ומתחברת אליהם אבל לאו דווקא כולם מתאימים לי ולחיים שלי.
חלק ממה שאני כל כך אוהבת במקצוע הזה, שהוא מאפשר לי לחוות המון סגנונות, גם אם לא עליי.
סטיילינג אישי - כמו עוד תחומים - לא מלמדים רק על סמך חוויה אישית;
חלק מהמקצוע(יות) זה להבין, להכיר ולהיות מסוגלת להתאים ולהסביר סגנונות שונים לא.נשים שונים.
יש מקום לטעם שלך! זו שיחה, לא הכתבה;
אני שואלת, מתבוננת ומקשיבה לך ואם משהו לא לטעמך, אני לא "מכריחה"...
אני גם לא מנסה לשנות אף אחת, אלא להציע ולהציג אפשרויות מגוונות, רלוונטיות לחיים וגם לוייב שלך.
את זו שמחליטה בסוף מה לקנות ואיזה טיפים לאמץ.
טעם הוא רק מרכיב אחד במכלול של דברים שמגדירים את האופן שבו אנחנו מתלבשים, והוא משהו נתון,
לא משהו שלומדים. או שאוהבים או שלא…
יש מספיק מה ללטש וללמוד עוד לפני שנוגעים בטעם אבל כדי להרחיב גם אותו, חלק מהתפקיד שלי הוא להראות
דברים שאולי לא הכרת, כי אולי תתחברי אחרי שתטעמי. כלומר, תמדדי…
מהנסיון שלי, טעם הוא דבר דינמי שמתפתח ומשתנה;
עם ידע חדש ובטחון מחודש, הרבה פעמים הטעם מקבל תפנית ולכן אני מאמינה בלתת בסיס טוב - של ידע ושל בגדים -
שעליו אפשר להרחיב ולחדד.
אז בקצרה, זו ממש לא בעיה אם אין לנו אותו טעם, זה אפילו כמעט לא רלוונטי…